תפילין מהודרות לרכישה | תפילין בית אל - ייצור ומכירת תפילין

מצוות כתיבת ספר תורה

דירוג משתמשים:  / 0
חלשמעולה 

דברי הרב ישי באב"ד שליט"א

הרמבם כתב בספרו "ספר המצות" שעל האדם לדעת שיש אלוה, ליחדו, לאהבו, ליראה ממנו, להתפלל לו, לדבקה בו, לבצע בשמו להדמות לה' בדרכיו הטובים, לקדש את שמו, לקרות את קריאת שמע פעמיים ביום.

הרמב"ם מונה את מצווה י"א –  ללמוד תורה וללמדה שנאמר ושננתם לבניך.

הרמב"ם מונה את מצווה י"ח - היא שצונו שיהיה כל איש ממנו כותב ספר תורה שנאמר דברים לא:  "כתבו לכם את השירה הזאת".

הרמב"ם מונה  את מצווה י"ז -  המלך חייב לכתוב לעצמו ספר תורה שני. הראשון כמו כל אדם, ויכתוב ספר שני שנאמר דברים י"ז, י"ח "וכתב לו את משנה התורה הזאת".

וב"ספר החינוך", כתב המחבר במצווה האחרונה, בה הוא חותם את כל המצוות, מצווה תרי"ג: "מצוה לכתוב כל אחד מישראל ספר תורה לעצמו"

הספר חינוך נותן טעם למצווה – " ועל כן ציונו ברוך הואלהיות לכל אחד ואחד מבני ישראל ספר תורה מוכן אצלו שיוכל לקרות בו תמיד ולא יצטרך ללכת אחריו לבית חבריו, למען ילמד ליראה את השם, וידע וישכיל במצוותיו החמודות והיקרות מזהב ומפז רב. ונצטווינו להשתדל בזה כל אחד ואחד מבני ישראל, ואף על פי שהניחו לו אבותיו, למען ירבו הספרים בינינו ונוכל להשאיל מהם לאשר לא תשיג ידו לקנות, וגם למען בספרים חדשים כל אחד ואחד מישראל, פן תקוץ נפשם בקראם בספרים הישנים, שניחו להם אבותיהם"

ובסוף הסבריו למצווה כותב המחבר " והעובר על זה ולא כתב ספר תורה אם אפשר לו בשום ענין, ביטל עשה זה וענשו גדול"

מצוות כתיבת ספר תורה היא המצווה האחרונה המובאת בספר התורה. הרמב"ם  וספר החינוך מתייחסים אליה בעקבות הגמרא במסכת סנהדרין דף כא: המשנה אומרת
"וכותב לו ספר תורה לשמו, יוצא למלחמה מוציאה עמו, נכנס הוא, מכניסה עמו, יושב בדין היא עמו, מיסב היא כנגדו, שנאמר "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו"

מלשון המשנה (גם מה שכתבה בלשון נקבה "היא עמו") נראה שהמקור לדינים אלו הוא המילים "והיתה עמו". והגמרא (שם) הביאה ברייתא להוכיח הדין שמלך חייב בשתי תורות:

"וכתב לו את משנה התורה הזאת": כותב לשמו שתי תורות, אחת שהיא יוצאה ונכנסת עמו ואחת שמונחת לו בבית גנזיו, אותה שיוצאה ונכנסת עמו אינו נכנס בה לא לבית המרחץ ולא לבית הכסא שנאמר "והיתה עמו וקרא בו" - מקום הראוי לקראות בו."

 הרמב"ם וספר החינוך בעקבותיו סבורים כל אחד, שקיימת מצווה לכתוב ספר תורה, ומצווה זו מוטלת על כל יהודי זכר.

 הטור, יורה דעה ע"ר, מביא את דברי אביו הרא"ש, " וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל שזה לא נאמר אלא לדורות הראשונים שהיו כותבין ספר תורה ולומדים בה, אבל האידנא שכותבין ספר תורה ומניחים אותו בבית הכנסת לקרות בהם ברבים, מצות עשה על כל ישראל אשר ידו משגת לכתוב חמשה חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהם להגות בהן הוא ובניו, כי מצות כתיבת התורה היא כדי ללמוד בה דכתיב(דברים לא, יט) "ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם", ועל ידי הגמרא ופירושיה ידע פירוש המצוות והדינין על בוריים, לכן הן הן הספרים שאדם מצווה לכתבם".

אם כן, המצווה היא גם על חומשים, משניות, הגמרות ופירושיהם כדי שיהיה אפשר ללמוד בהם ומהם. כי עיקר מצוות הכתיבה היא כדי ללמוד וללמד את התורה.

והבית יוסף כתב " ויש לתמוה היאך בא הרא"ש לפטור לאדם ממצות כתיבת ס"ת ולהחליפה בחומשים ומשניות וגמרות ופירושיהן ", אלא שהבית יוסף מתרץ, " ויש לתמוה היאך בא הרא"ש לפטור לאדם ממצות כתיבת ס"ת ולהחליפה בחומשים ומשניות וגמרות ופירושיהן ".

אם כן, לדעת כל הראשונים יש מצווה ליחיד היום לכתוב ספר תורה לעצמו, ובנוסף לכתוב ולהדפיס בכדי ללמוד כל התורה ופירושיה.

ולכן, רבים היום מנצחים עצמם או הוריהם על ידי כתיבת ספר תורה. 

והרמב"ם מבהיר במצווה י"א את דרך ביצוע המצווה הזו: " לעצמו - ואם כתבו בידו מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני".

כתיבת ספר תורה:

נדרש שנה שלימה בכדי לכתוב ספר תורה מושלמת. בספר תורה יש מאתיים ארבעים וחמש עמודי כתיבה, כאשר בכל עמוד ישנו ארבעים ושתיים שורות. בחמשה חומשי תורה יש שלש מאות וארבעה אלף שמנה מאות וחמשה אותיות כאשר לכל אות יש את ההלכות שלה וצורה מדויקת.

עיקר המצווה היא "הכתיבה" עצמה של הספר תורה שנאמר "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת". לכן, טוב להזמין ספר תורה מראש שתהיה כתיבתה בשלימותו בשליחות של המזמין לפי הכלל שליחו של האדם כמותו.

מצות הכתיבה:

תהליך כתיבת ספר תורה צריך להיות בכתיבה מתוקנת טובה ונאה ובין כל תיבה ותיבה יש להניח רווח כמלוא אות קטנה. אורך כל שורה הינו שלושים אותיות. ספר החינוך מצווה תרי"ג.

יש אותיות גדולות וקטנות בתוך כל ספר תורה בין אם הוא ספר תורה ספרדי ובין אם הוא ספר תורה אשכנזי והצורה של האותיות חייבות להיות על פי המסורת של הסופרים. לאשכנים ישנה את צורת האות כשמופיע בספר משנת סופרים של מרן החפץ חיים. לספרדים יש הרבה צורות של אותיות עם הבדלים ביניהם כגון שיטת הרב עובדיה יוסף זצ"ל כשמובא בתיקון איש מצליח על ידי הרב שלמה מעולם שליט"א השונה מהכתיבה שאישר הרב מרדכי  אליהו זצוק"ל הידועה כשיטה העיראקית. ישנה עוד הרבה שיטות והבדלים אצל הספרדים, והכל על פי המסורת וההלכה. על האותיות שעטנז ג"ץ חייבים להיות תגין כצורת אות זיין דקות כחוט השערה [08. מ"מ] וזה מצוה מן המחובר.

יש לבדוק שהסופר בקיא בהלכות חק תוכות ובפתוחות ובסתומות ואינו מפסיד צורת האותיות אלא, יש להזמין מוצרי סת"ם [ספרי תורה, תפילין ומזוזות] רק ממקור שיש בה חזקת כשרות. הגאון רב מרדכי אליהו זצוק"ל העיד על תפילין בית אל שיש לה "חזקת כשרות".

חזקת הכשרות אינה עדות על מלאכי השרת שאינם טועים. אלא, שעושים את כל המאמצים שיצא דבר כשר ומתוקן מתחת ידיהם.

הכנות להזמנת ספר תורה:

לפני הזמנת ספר תורה ספרדי או אשכנזי יש לקבוע אם הכתב יהיה כתב ספר תורה על פי המסורת האשכנזית, ספרדית או כתב אר"י ז"ל.

כתב האשכנזי נקרא כתב תורה בית יוסף לפי צורת האותיות המובאות בשולחן ערוך סימן ל"ו. [אין להתבלבל בין צורת האותיות הנקראות כתב בית יוסף ולחשוב שמכיוון שהבית יוסף עצמו היה ספרדי אז כתיבה בצורות האלו ראויות לספרדים]. לספרדים יש מסורת של כתיבת אותיות בצורה מיוחדת הידועה ככתיבת "וולעיש". כתב זו עבר במסורת בין הדורות של הסופרים הספרדים.

ספרי תורה ישנים או משופצים:

רצוי לרכוש ספרי תורה מהודרים שהינם חדשים וקניית ספרי תורה מאוד מומלץ לא לרכוש ספרי תורה ישנים או משופצים מכמה סיבות:

  • יש בהם הרבה אותיות שבורות וגם אפשרות לדיו אשר דהה עד חשד פסול.
  • רוב הספרים האלו הובאו ארצה מקהילות אשר נכחדו באירופה והם מעוד ישנים.
  • חלק מהספרים האלו נשמרו בידי גויים ויש עליהם דין ספר תורה שנשבע.
  • מקור הכתיבה לא ידועה [הסופר] ואין לנו אפשרות לדעת כלום אודות הספר תורה.
  • יש אורך חיים מסוימת לדיו בה משתמשים הסופרים לכתוב. אין לנו אפשרות לדעת בת כמה הספר וכמה אורך חיים נשאר לדיו. חבל שתשקיעו כסף על קניית ספר תורה ולמצוא אותו עומד בארון קודש עם חגורה בחוץ [סמל ידוע של ספר תורה שנדרש לו תיקון].

כיום, רוב ספרי התורה למכירה שהינם משומשים ומשופצים נמצאים בשימוש בצה"ל אך, ישנה כמות לא קטן של אנשים נדיבים אשר מנדבים ספרי תורה חדשים ממש לצה"ל.

על מה כותבים מוצרי סת"ם? [ספרי תורה, תפילין, מזוזות]

כל מוצרי סת"ם נכתבים על קלף. הקלף היא העור של בהמה או חיה טהורה, אפילו נבילה. אין שום צורך שהבהמה יעבור שחיטה כשרה בכלל.

הקלף

הקלף עצמה מחולקת לשלש סוגים. גויל, קלף, ודוכסוטות.

  1. גויל – עור שלם שלא ביקעו אותה לשתי שכבות והינו עור שלם.
  2. קלף – השכבה הדקה שממול השערות מעור שביקעו אותה לשתי שכבות.
  3. דוכסוסטות – השכבה העבה יותר שביקעו אותה מהעור ונמצא צמוד לבשר.

על פי הרמב"ם בפרק א מהלכות תפילין:

הלכה למשה בסיני שכותבים ספר תורה על הגויל במקום השערות, כלומר בצידה החיצונית של העור היכן שפעם היו השערות.

הלכה למשה בסיני שכותבים  שתפילין נכתבים על קלף על הצד הקרוב לבשר. – לא על הצד של השיער של הבהמה.

הלכה למשה בסיני שכותבים מזוזות על הדוכסוטות במקום השערות – על הצד שפעם היו השערות.

כמה עולה ספר תורה?

 מחיר ספר תורה הוא נגזרת של זמן עבודה של כתיבתו, כך שכדי להבין כמה עולה ספר תורה יש צורך בהבנת חישובי הזמן של הכתיבה. בספר תורה למכירה יש בעצם 247 עמודים שיש לחשבם. כל כתיבה של עמוד יש לחשבו.

אין הבדל בין ספר תורה קטן לספר תורה גדול. שניהם יכולים להיות ספרי תורה מהודרים הכתובים בכתב מהודר או בכתב שאינו מהודר. הכל תלוי בכתב ספר התורה ויופיו ולכן קניית ספר תורה תלויה בחישוב כדלהלן:

247 עמוד – מחיר כל עמוד אמור להיות מחיר של שתי מזוזות מאותו רמת הכתיבה. כי מזוזה היא 21 שורות וספר תורה עמודה שלו 42 שורות. אין ספר תורה למכירה שאין בעמודי הכתיבה שלו 42 שורות.

לכן אפשר להשוות את רמת הכתיבה למזוזה הנמכרת בשוק הסת"ם ומזה לקבוע מחיר הספר ולהוסיף רק את הקלף של הספר בערך 17,000 ₪.

אמנם יש הבדל במחיר בין ספר תורה ספרדי או ספר תורה אשכנזי. שניהם יכולים להיות ספרי תורה מהודרים אלא שזמן הכתיבה בכתב הספרדי שנקרא כתב "ואעליש" הוא קל בגלל היושר של צורות הכתיבה לעומת העוקצים והעיגולים יותר בכתב המצועצע יותר האשכנזי. ההבדל הוא בצורת האותיות ומסורת כתיבתם בין כתיבת ווליש (ספרדי) וכתיבת כתב ב"י אשכנזי למרות שהב"י היה ספרדי נתן את הצורות לכתב אשכנזי גם בשו"ע.

 בתפילין בית א-ל יש ספרי תורה למכירה. כשמחיר ספר התורה האשכנזי מתחיל ב- 160,000 ₪ וספר תורה ספרדי יתחיל במחיר ב140,000 ₪.

 

 

מחפשים תפילין בית אל מהודרות?
הכנסו לאתר בית אל ותמצאו מגוון רחב של תפילין מהודרות במחיר משתלם וקנייה נוחה.
תפילין בית אל - ייצור ומכירה של תפילין ובתים לתפילין

 
 
 
טלפון: 02-997-4560 | פקס: 02-997-4017 | שיחת חינם 1-800-79-55-54 | אימייל: info@tefillin.co.il