תפילין בתשעה באב
הנחת תפילין בתשעה באב
נוהגים שבתפילת שחרית של תשעה באב לא מניחים תפילין מכיוון שבתפילת שחרית אנו מבטאים את שיא האבל והצער באמירת הקינות, ולומדים זאת מהפסוק: (איכה ב, א): "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" - אלו תפילין של הקב"ה, כך אנו איננו מתעטרים בתפילין, והתפילין נקראות פאר (ברכות יא ע"א) שנאמר: פְאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ (יחזקאל כד, יז). ולפי הראב"ד, אין להניח תפילין בתשעה באב, בדומה לאבל שאינו מניח תפילין ביום הראשון לאבלותו (מועד-קטן כא ע"א), ואילו בשעת המנחה כבר מקבלים מעט נחמה, מתעטפים בטלית ומניחים תפילין בתפילת מנחה. סדר הנחת תפילין.
קשר תפילין הראה לעניו
כתוב בגמרא על הפסוק: וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי, וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי. וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ (שמות לג, כג): אמר רב חנא בר ביזנא, אמר שמעון חסידא: מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין" (ברכות ז ע"א). על דברי רב חנא יש לשאול: א. מה פשר ההתגלות הזו למשה? ב. מה הקשר בין קשר התפילין של הקדוש ברוך הוא לבין י"ג המידות של רחמים שגילה למשה באותו מעמד לאחר חטא העגל?
התפילין והקישור האלוקי
לאדמו"ר מאיז'ביצא יש פירוש נפלא ופשוט:
"תפילין מרמזים על דביקות וחיבור (גם לפי פעולת הקשירה על הלב ובין העיניים, וגם על פי שמם: כמו 'נפתולי אלוקים' או 'צמיד פתיל' שבפרשת פרה), כלומר: אנו מקושרים בקב"ה, גם אם יעברו עלינו ייסורים רבים – אנו איננו נפרדים ממנו". ("מי השילוח" ח"א דף צד ד"ה 'והסרתי')
